כמעט סיומו של יום, אני מחפשת היכן להניח התרמיל.

​

יורדת במדרגות, מתפשטת ונכנסת לנקבה הקרה. טבילה אמיצה ובחזה מתפשטת תחושה חמימה, כל העייפות פגה.

​

בחוץ עם התרמיל מביטה סביב, היכן אמצא יצוע ללילה? מוגן חיות, לא לח. מקום בו אוכל לבשל ולהזין את הגוף.

 

המבט חולף בואדי המוכר ולפתע במדרון מעל משקיפה בקתה באויר...? בין הירוק של העצים, מביטה שוב, משפשפת ת'עיניים!

 

וואלה אבדוק, לא זוכרת את זה, נראה כחלום... לא ממש אמיתי. מטפסת, והנה רואה סולם חבלים מזמין.