top of page

על הילדים

רציתי לכתוב על הילדים, על הפיקדון הנפלא הזה, על מה שמוטל עלינו לעשות עבורם. על המפגש שצריך להיות עימם – מפגש עם הרוח של כל אחד, עם הנפש הרכה שלו. צריך לספק לילד את הכלים שהוא הכי צריך עבור עצמו, עבור הרוח שלו. שיהיה שלם ומאושר שיממש את אשר יועד לו, “לראות” את אשר הוא זקוק לו. לחשוף את הילד לכול האלמנטים בטבע, שיבחר באותו אלמנט שמשמח אותו, ממלא אותו ומחזק את רוחו, עוזר לו להתגבר היכן שהוא נחלש. לחשוף אותו ליצירה, לחומר, לצלילים נפלאים ודרך זו לגופו – ליצרים שבו, לתנועה הפנימית, לתנועה שהוא יכול להצטרף אליה. ואלו מעוררים בו רגשות מגוונים, מחברים אותו לרוחו, להוויה שלו ושל היקום.

לעורר בו רגשות מגוונים ככל שאפשר, שיחוש אושר וכאב, פחד ואהבה, שמחה ועצב וכך יוכל לבחור מה הוא רוצה לחוש, על מה הוא מוותר, היכן שורה רוחו והיכן לא. ללמדו קשב, להיות קשוב אליו. ללמדו התבוננות ולהתבונן בו עמוקות, הכל יחדיו ובדוגמא אישית. הוא כבר יבחר ויחליט עלפי חושיו והתובנות עמן הגיע לכאן – אותן תובנות שאנו צריכם להכיר בהם. וכך יהיה נאמן לעצמו ולא נקשור אותו בחבלי העבר אלינו להוריו, בחבלי מחויבות ונורמות חברתיות עליהן גדלנו ולהיפך – נתבונן בפליאה בו, בחדש שהוא מביא, שיהפוך לשיעור עבורנו. לכוח ללמוד, להשתנות, להצטרף לחדש נהדר זה ולנוע עמו.

ולהבין שהכול יחד הוא זרם הבריאה שתמיד משתנה ותמיד בתנועה. הכול נכון והכול אפשרי, באותה מידה ולהיפך. ללמוד כוחה של אהבה, שיגדל ויתפתח עם מזון נפלא זה – אותו הוא מכיר טוב מאתנו.

bottom of page